<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ואתחנן</h1>
<h2>דף לח.</h2>
ד"א ואתחנן אל ד' [דברים ג']. זהו שאמר הכתוב (משלי י"ח כ"ג) תחנונים ידבר רש זה משה. לפני מיתתו שהכל רשין לפני מיתתן, אין שלטון ביום המות (קהלת ח' ח'). שזהו שאמר הכתוב (קהלת ט' י"ב) כי לא לקלים המרוץ זה יעקב שנ' (בראשית כ"ט א') וישא יעקב רגליו, וכשהגיע השעה למות לא היה בו כח שנא' (בראשית מ"ט ל"ג) ויאסף רגליו אל המטה. ד"א כי לא לקלים המרוץ, זה משה שהיה קל ברגליו ומקפץ בשעת מתן תורה שנא' (שמות י"ט ג') ומשה עלה אל האלקים וגו' ומיד וירד משה מן ההר אל העם (שם י"ד). ולא לגבורים המלחמה, זה משה שהיה מנגח במלאכים, וגזל מידם הלוחות שנא' (תהלים ס"ח י"ט) עלית למרום שבית שבי, (וגם) לעוג מתיירא. וגם לא לחכמים לחם, זה משה שנקרא חכם שנא' (משלי כ"א כ"ב) עיר גבורים עלה חכם ונאמר (דברים ט' ט') לחם לא אכלתי. וגם לא לנבונים עושר [זה משה וכו'], אך משה נתעשר מפסלתן של לוחות שהיו של סנפירין שנא' (שמות ל"ד א') פסל לך. וגם לא ליודעים חן, זה משה שאמר (שם ל"ג י"ג) אם נא מצאתי חן בעיניך וגו'. כי עת ופגע יקרה את כולם, כי עתים הם להענות בתפלתן, ומשה אחז את התפלה שנא' ואתחנן אל ד'.
<h2>דף מ.</h2>
ד"א אתה החלות [דברים ג'], אמר לפניו אתה פתחת לי פתח להתפלל על ישראל כשעשו העגל שאמרת אלי הרף ממני (דברים ט' י"ד), וכי משה היה תופש הקב"ה שאמר לו הרף ממני, ועל ידי זה הלשון הבין משה שפתח לו שיתפלל על ישראל, מיד ויחל משה. וזהו החילות, גרמת לי להתפלל בלשון ויחל. א"כ תפילת יחיד על רבים שמעת, תפילת רבים על יחיד לא כל שכן, וזהו ואתחנן וגו' נתחננתי לא כתיב, אלא ואתחנן שבקש לרבים להתחונן עליו. מכאן פסק דטוב הוא יותר לפסוק צדקה ברבים על חולה שיענו רבים אמן, מלפסוק צדקה ביחיד.
<h2>דף סה.</h2>
אתה החלות [דברים ג']. אין החילות אלא לשון ביטול נדר שנא' (במדבר מ"ב ג') לא יחל דברו. אמר לפניו אתה הוא שהתרת נדרי ושבועתי שהיה לי במדין שאיני זז אלא ברשות יתרו, ויואל משה וגו' (שמות ב' נ"א) לשון אלה ושבועה. ואמרת לי לך שוב אל מדין, וכשהגיע שם קשר לו הקב"ה [ענן] והתיר לו נדרו, לכך אני מתחנן לפניך שתתיר לעצמך שבועתך שלא אכנס לארץ.
